היי
הנקה
אמצעי מניעה בתקופת הנקה
הלל יפה
מאת: ד"ר דוד חיים, מנהל מחלקת יולדות וחדרי לידה באגף נשים ויולדות

נשים רבות הבוחרות להניק את תינוקן טועות לחשוב שבזכות ההנקה אין צורך להשתמש באמצעי מניעה מכיוון ש"הנקה היא אמצעי המניעה הטבעי הטוב ביותר". ד"ר חיים דוד, מנהל חדרי לידה ומחלקת יולדות, מסביר מדוע מדובר בהצהרה בעייתית ומהם האמצעים השונים בהם ניתן לעשות שימוש על מנת למנוע היריון ללא פגיעה באיכות ההנקה.

בתקופת הנקה המחזור ההורמונלי משתנה עקב הפרשה עודפת של הורמון החלב שנקרא פרולקטין. הפרולקטין ידוע כהורמון המפריע לקיומו של תהליך הביוץ. חוסר מוחלט של הביוץ מונע התרחשות  הריון, ומונע הופעת הדימום הווסתי. באופן רגיל, תהליך הביוץ מתרחש כשבועיים לפני הופעת הווסת.

כאמור, בתקופת ההנקה, ההנחה היא כי לא מתרחש ביוץ , ולכן לא קיימת האופציה להתרחשות הריון. מדובר בהנחה שאינה מוחלטת מכיוון שגם ברמות נמוכות מאוד של ייצור פרולקטין עדיין ייתכן קיומו של ביוץ, מבלי שהדבר ייוודע לאישה עד מועד הופעת הווסת או עד אבחון הריון.  

לכן, ההמלצה היא, בהנחה שאין האישה מעוניינת בהיריון נוסף, אין להסתמך על הנקה כאמצעי מוחלט למניעת הריון. בהתאם, אישה שפעילה מינית בתקופת הנקה ומעונינת במניעת הריון באופן מוחלט חייבת להשתמש באמצעי מניעה.

לשם כך עומדות בפני האישה ובן זוגה מספר אפשרויות לבחירה:

אמצעים מכאניים - קונדום, דיאפרגמה, התקן תוך רחמי.

אמצעים תרופתיים - גלולות , זריקת פרוורה.

אמצעים כירורגיים - קשירת חצוצרות, הפסקת הריון.

 

אמצעים מכאנים

מדובר באמצעים החוצצים בין תאי הזרע ותאי הביצית, כמו: קונדום או דיאפרגמה, או אמצעי המפריע להשרשה כמו התקן תוך רחמי (IUD):

קונדום:  הקונדום הוא בעצם כיסוי גמיש לאיבר המין הזכרי העשוי גומי ומונע את שפיכת הזרע לנרתיק. הקונדום מונע הריון ובנוסף מסייע במניעת הידבקות במחלות מין. לקונדום אין שום השפעה מערכתית על גוף האישה ולכן גם לא השפעה שלילית על תהליך ההנקה. השימוש בו קל מאד, ללא צורך בבדיקה או במרשם רפואי. נשים שרגישות לגומי יכולות להשתמש בקונדום היפואלרגני. יעילותו של הקונדום במניעת הריון היא רבה (עד ל- 97%). 

דיאפרגמה: כובעון גומי גמיש המוכנס לתוך הנרתיק ומכסה את כל צוואר הרחם, בכך מונע חדירת תאי זרע אל הרחם והחצוצרות. הדיאפרגמה מופיעה בגדלים שונים ומותאמת על ידי בדיקת רופא. יש להשאיר את הדיאפרגמה במקומה כ –6 שעות לאחר קיום יחסי מין למניעת חדירת תאי זרע. בדומה לקונדום גם לדיאפרגמה אין השפעה על ההנקה. יעילותה במניעת הריון נעה בין 80% ל- 95% כאשר ניתן להעלות את יעילותה ע"י שימוש בחומרים קוטלי זרע.

התקן תוך רחמי: סליל פלסטיק או נחושת המוכנס לתוך הרחם, דרך צוואר הרחם, נמצא באופן קבוע ברחם, ומונע חיות של תאי זרע או השרשה של עובר בדופן הרחם, ובכך מונע הריון. סוגי ההתקנים כיום הם: התקן נחושת  והתקן הורמונאלי. יעילות ההתקנים השונים נעה בין 3 שנים ל- 5 שנים, ונעה סביב ה- 98%. התקנת ההתקן נעשית בד"כ בסוף הווסת הראשון אחרי לידה, או כעבור 6 שבועות מהלידה. להתקן אין השפעה מערכתית על גוף האישה ואינו משפיע על ההנקה.  

 

אמצעים תרופתיים

גלולות: הגלולות הסטנדרטיות מכילות את 2 הורמוני המין – אסטרוגן ופרוגסטרון, והן מונעות הריון כמעט באופן מוחלט – 99%. הגלולות מונעות את המחזוריות ההורמונלית הטבעית, ובכך מונעות ביוץ. בנוסף חל שינוי גם בריר בצוואר הרחם, ובכך נמנעת חדירת תאי זרע לרחם. השוני בגלולות נובע משינוי בכמות ההורמונים, והשוני בניגזרות ההורמונים המצויים בכל גלולה וגלולה. הגלולות ניתנות רק לאחר בדיקת רופא ובאמצעות מרשם. לגלולות קיימת השפעה מערכתית על הגוף, ולכן הן אסורות  לשימוש בתקופת ההנקה.  

למרות כל אלו, קיימות גלולות חד הורמונאליות – גלולות המכילות רק את הורמון הפרוגסטרון, המותרות בהנקה. לפרוגסטרון אין השפעה שלילית על יצור ואיכות החלב ולכן גלולות אלו מותרות בהנקה. השימוש בהם מתחיל מהיום הראשון לווסת, או כעבור 6 שבועות מהלידה. יעילותה של הגלולה החד הורמונלית במניעת הריון הוא 98%. בגמר תקופת ההנקה ניתן להמשיך עם הגלולה החד הורמונלית או לעבור לגלולה הקונבנציונאלית.

ישנם מצבים רפואיים בהם הגלולה החד הורמונאלית אינה מותרת ולכן היא ניתנת רק על פי מרשם רופא מוסמך.

זריקת דפו-פרוורה: מדובר בחומר הורמונאלי המכיל פרוגסטרון בלבד המוזרק לשריר ויעיל לתקופה של כ- 3 חודשים. הפרוגסטרון מדכא את רירית הרחם ומשנה את מבנה הריר הצווארי, ובכך מונע הריון ב – 99% מהמקרים.  בנטילת הזריקה לא מופיע דימום ויסתי סדיר, יתכנו דימומים קלים בלתי צפויים. הזריקה מותרת בהנקה כיון שלפרוגסטרון אין השפעה על חלב האם. השימוש בשיטה זו מחייב בדיקת רופא , והזריקה ניתנת רק ע"י מרשם רפואי.

 

אמצעים כירורגים

קשירת חצוצרות -  מדובר בפעולה כירורגית בה קושרים וחוסמים את החצוצרות דו צדדית. ניתן לבצע את הפעולה תוך ניתוח קיסרי, באופן יזום עד 48 שעות אחרי לידה או בשיטה לאפארוסקופית ללא קשר ללידה. חסימת החצוצרות מונעת את המפגש בין הזרע והביצית ובכך מונעת את ההריון כמעט ב – 100%.